בין אם אתם בני הדור שחיכה מיום ראשון ליום ראשון לשידור הפרקים של סדרת הטראש המיתולוגית, ״שושלת״, או בני הדור שעצר את נשימתו בין העונות של ״משחקי הכס״, קרוב לוודאי שתודו שסיפורה של משפחת נואלה לא נופל מהן בדבר, ותשמחו כמונו לטעום את הסוף הטוב, הפרק האחרון בעלילה, שנמצא בבקבוק שבידיכם.
קוט דה נואי הוא אזור יין המצוי בין דיז׳ון לנואי סן ז׳ורז׳, אשר מהווה את מחציתו הצפונית של הקוט ד׳אור, בלב אזור היין בורגון שבצרפת (המחצית הדרומית מכונה קוט דה בון). אזור זה הוא בית הגידול המקורי והמובחן ביותר בעולם של זן הענבים פינו נואר, שמהווה נתח של 95% מהענבים הנטועים בו. גם יינות לבנים מיוצרים כאן, מן הסתם מזן השרדונה, הכוכב הלבן של בורגון, ולמרות היותם מעטים הם יכולים להגיע לרמות איכות ומורכבות יוצאות מן הכלל. בקוט דה נואי תמצאו כמה מן הכפרים המהוללים ביותר של בורגון, וון-רומנה למשל, אם כי כאשר השם קוט דה נואי חובר למילה וילאז', משמעות הדבר היא שמקורו של היין יכול להיות בחמישה כפרים מקומיים: בְּרוֹשׁוֹן, פִיסֶאן, פְּרֶמוֹ, קוֹמְבְּלָנְשְׂיֶין וְקוֹרְגּוֹלְוֶון. ואם זה נראה לכם קצת מסובך, אתם צודקים, אבל כנראה, בשם האיזון, כדי ליהנות עד הסוף מיינות בורגון צריך לסבול קצת בדרך.
כיאה לבורגון, הענבים גדלים בחלקות שסומנו לפני מאות שנים, רובן קטנות ונטועות בצפיפות. יקב טיפוסי ייצר פה 50 עד 1000 ארגזים בשנה בלבד, כמות זעירה ביחס לשאטו ממוצע בבורדו, שתייצר כ-20,000 ארגזים כל שנה. הבעלויות בחלקות הקרקע הקטנות האלה מפוזרות בין משפחות שונות או בין בני משפחה שונים, עד שלפעמים למגדל יחידי יש רק 2-3 שורות בכרם. במקרה כזה, יכול המגדל הקטן להכין את היין שלו בעצמו תחת שמה של החלקה, אם זה קיים, או להתחבר למגדל קטן נוסף ולהפיק יין תחת שם הכפר או האזור. אפשרות שלישית היא למכור את היבול לסוחרי יין מקומיים, שיכולים לאסוף יבול ממגדלים נוספים באותה החלקה או לערבב אותו עם חלקות אחרות ולהפיק יין תחת שם מסחרי על פי הסגנון הייחודי לו.
ז׳ורז׳ נואלה הינו בית קטן הקרוי על שמו של ז׳ורז׳, אחיינו של שארל נואלה. בתחילת המאה ה-20 היו שארל ואחיו ארנסט הבעלים של אחד היקבים הנחשבים והגדולים ביותר בוון רומנה. בנו של שארל, אנדרה, מת בשנת 1941. לאחר שביתו של אנדרה, אודיל, נישאה לאלן הודלו ויצרה את הבית הנהדר הודלו-נואלה, פורק ב-1988 במכירה מתוקשרת הבית שנשא את שמו של שארל. הכרמים הועבר לדומיין לרואה, קונפורון והודלו-נואלה, ולז׳ורז׳, בנו של ארנסט, נותרו 55 דונמים. במשך שני עשורים נמכר היבול לנגוסיאנים (סוחרי היין) המפורסמים דרוהין וז׳אדו, עד שב-2010 הגיע מקסים שרלאן בן ה-21, והחליט לקחת על עצמו את הובלת הבית מסבתו. שרלאן, שגדל בשמפיין בבית שרלאן-נואלה ולמד כורמות וייננות בבון שבצרפת, התמחה בעברו ביקב המפורסם של עמנואל רוז׳ה ואצל משפחת גרו (Gros F&S), כך שלהישאר בבורגון הייתה עבורו בחירה טבעית.
55 הדונמים הראשוניים של שרלאן כללו חלקות נפלאות בוון רומנה כגון בו מון, אשזו וגראנד אשזו, בהן היו נטועות גפנים עתיקות שהוא רצה לשמר, ולכן בחר בגישה חקלאית שנקראת ״לוט רזונה״ או חקלאות חושבת. זוהי גישה שמכבדת את הסביבה, ומקסים אומר עליה: ״אין לנו אישור אורגני ולא ביודינמי, כי אנחנו רוצים לשמור על האפשרות להשתמש בכימיקלים שאינם נחושת במקרי קיצון, ורק בהם״. במקביל, סיים מקסים את ההתקשרות עם הנגוס והחל להכין את היין בעצמו. כישרונו ניכר כמעט מיד והביקוש ליינות היקב היה גבוה מן ההתחלה.
היקב מקבל כיום יבול מ- 200 דונם באזור וון רומנה ובצמוד לו באזור שנכלל בקוט דה נואי, מהם בבעלות היקב, מהם בשכירות ומהם ענבים שמגודלים על ידי כורמים אחרים. הענבים נבצרים ביד, ובדרך כלל מופרדים מהשזרות. רק במקרים מיוחדים עד 30% מהאשכולות יישארו בשלמותם. מקסים מצטרף לשורה הולכת וגדלה של ייננים צעירים המעצבים בימים אלו את בורגון החדשה, עם חקלאות מוקפדת, המלווה בדיוק בלתי פוסק של ייננות המותאמת לכל טרואר וטרואר. זו תופעה מרגשת במיוחד ובשורה נהדרת לכל חובבי גן העדן הקרוי בורגון.